מועקה והודיה

Posted on

ריקנות גדולה, חושך ותהום, ענן שחור ואין מוצא. הרבה אנשים חווים תחושות כבדות של מועקה, היא מסוגלת להתפשט ולהשתלט על האדם, טורפת ומכרסמת את נפשו ואין לה שובע.

מועקה, סיפור חיי, שנים התנחלה בתוכי, היא הפכה להיות הצל שלי, שמי השני.

מועקה כמו עלוקה, ניזונה מאכילת שפיות נפשו של האדם, ומשתיית השתוקקותו לחיים.

המועקה החלה לחלחל לתוכי כשהתחלתי לכפור בכל ערכיי הבסיסיים, כשנגררתי להשפעות זרות של הסביבה, כשהשתקתי את האינסטינקטים שאמרו וצעקו לי – לא !!!! וכך מסיבוך אחד, הסתבכתי עוד ועוד, וכדי לייפות את דרכיי הסוררות, נהגתי לשקר, ושקר גרר שקר, והמועקה מתעצמת ואי אפשר היה להפטר ממנה, היא מלכה עליי, ומעצמי לא מצאתי תשובה איך יוצאים מהסבך העגמומי של חיי, וכל יום איבדתי מחדש את זהותי, את השמחה, את ערכיי, את המוסריות שתמיד אהבתי להעריץ, והסביבה המשיכה לדחוק בי להיות כמותם, אליהם המועקה לא הגיעה, היא הזדחלה ישירות אליי, הקטנה, הפגיעה, שכלפי חוץ משחקת אותה גיבורה של העולם, בתחפושת החיוך שרקמתי לעצמי.

וביום שכלו כל הקיצים, ומאסתי בכל היותי, ברגע שכבר לא הייתי יותר אני, אז קיבלתי מתנה, יקרת ערך, לא ניתנת לרכישה בשום חנות, אין לה מחיר, התקבלתי לסביבה ערכית וחיובית, שבזכותה ובאמצעותה לאט לאט התחלתי לחזור לדרך הנכונה שלי, כל מה שהאמנתי בו חזר אליי, ברגע שמילאתי את עצמי בערכים טובים, כבר לא היה מקום למועקה והיא נדחקה והצטמצמה עד שנעלמה. היו ימים שבדקתי את עצמי האם היא שוב כאן, אני יודעת שהיא מכירה את הכתובת ועלולה לחזור, ולכן הכל תלוי בי ובבחירת הסביבה ממש מידי יום…

את המועקה ניתן לגרש, אם הולכים בדרך הישרה והמוסרית, אם מעצבים מחדש את דמותנו, ממלאים הכל בטוב ולא נשאר חלל ריק פנוי לשום עלוקה אורחת…..